SEE FAR CBT – מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

זהו מודל מתקדם ודינאמי לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית, שפותח ע”י פרופסור מולי להד ומר מיקי דורון.

הטיפול מתבסס על שילוב מספר גישות טיפוליות שהוכחו מחקרית כיעילות במיוחד לטיפול בטראומה:

SOMATIC EXPERIENCE – SE

טכניקה טיפולית המתמקדת ב”זיכרון הגופני” או החוויה הגופנית של הטראומה, בהתאם לעבודתם של מטפלים וחוקרים כ-Levine, Van der colck, Rothchild. בנוסף נעשה שימוש רחב בטכניקות העיגון בגוף, אשר שאולות מ-NLP.

בדרך כלל אנחנו רגילים לקשר בין חוויות רגשיות לתחושות גופניות. כאשר במהלך האירוע הטראומתי אדם גם נפגע מבחינה גופנית, עדיין סובל מכאבים ו\או נכות פיזית, לגוף יש המון משמעות בטיפול.

בנוסף אירוע טראומטי עשוי להביא למתח מוגבר בגוף שמתבטא לרוב בסימפטומים כעוררות מוגברת, קופצניות ודריכות. בהתאם לכך, המודל הטיפולי כולל למידת טכניקות הרגעה עצמית כמו גם זיהוי ושחרור מתחים בגוף.

במהלך הטיפול מטופל לומד שפה חדשה, כאשר הוא עונה על שאלות כגון:

– איפה אתה מרגיש את זה בגוף?
– איזה צבע יש לזה?
– איזה מרקם ?
– איזו צורה?

FANTASTIC REALITY – FR

טכניקה טיפולית המבוססת על שיטה שפיתח להד לשימוש במרחב הפנטסטי, בהתבסס על עבודתם של מטפלים ותאורטיקנים כוויניקוט וג’נינגס. השימוש במרחב הפנטסטי הוא ייחודי לטכניקה זו ולא מופיע בשיטות טיפול בפוטס-טראומה אחרות.

הוא נעשה על-ידי שימוש בכלים יצירתיים, כגון ציור של המקום הבטוח, שימוש בקלפים טיפוליים, בעזרתם נעשה תהליך השחיזור של האירוע הטראומתי, ועבודה דימיונית במישור הפנטסטי.

כאשר הטראומה מתרחשת, היא “ננעלת” או “נצרבת” במוח על-ידי תמונות של מראות קשים, לעתים מלוות גם בריחות, תחושות גופניות וכו’. התמונות האלה חוזרות באופן טורדני ובלתי נשלט לאדם הסובל מפוסט-טראומה ונקראות “פלאשבקים”. קיימת השערה כי התמונות האלה ננעלות באזור מוחי האחראי על המידע הויזואלי.

“חשיפה בדמיון” או השחזור באמצעות הקלפים הטיפוליים מאפשר הפעלה של אותו איזור מוחי, מה שעוזר לעיבוד טוב יותר של החוויה הטראומתית.

כמו כן שימוש בכלים אלה מחזיר יכולת לשחק ומאפשר לאדם להשתמש ביצירתיות ודימיון, כישורים שכידוע נפגעים לאחר הפוסט-טראומה.

פן נוסף של השימוש בדמיון הוא החזרת השליטה למטופל. בניגוד לאירוע הטראומטי המאופיין בדרך כלל בחווית חוסר אונים, כאשר במהלך השיחזור החוויה הרגשית הופכת חזקה ומציפה מדי אפשר לעצור, ועצם השימוש בקלפים יוצר חוצץ מסוים בין המטופל לחוויה, ובכך מגדיל את תחושת השליטה ויכולת ההתמודדות עם החרדה.

COGNITIVE-BEHAVIORAL THERAPY – CBT

שילוב טכניקות ממספר מודלים קוגניטיביים התנהגותיים, כחשיפה ממושכת, המתבססים על שחזור בדמיון ובמציאות.

הפרעה פוסט טראומטית מלווה פעמים רבות בהימנעות המגבילה מאוד את התפקוד ובכך גורמת לירידה בביטחון ותחושת הערך העצמי, ולמעשה מחזקת את ההפרעה הפוטס-טראומתית. לכן מטרה מרכזית של הטיפול היא החזרת המטופל לתפקוד.

זה נעשה באמצעות עבודה על הימנעויות, המטופל רושם אותם על דף ונותן לכל אחד ציון, לפי רמת המצוקה והחרדה שזה מעורר. לאחר מכן הוא מתחיל לבצע משימות אלא מהקל אל הכבד.

בסוף הטיפול נהוג לעבור על רשימת ההימנעויות ולשאול שוב כמה יחידות של מצוקה זה מעורר. רובם ככולם מופתעים, כאשר רואים את הנקודות שהיו בהתחלה ואת האופן שבו החרדה ירדה באופן ניכר ומשמעותי.

כלי זה נקרא “חשיפה במציאות” והכנה לחשיפות מלווה גם בעבודה עם אספקטים קוגניטיביים ועיוותי חשיבה כגון “אף פעם לא אהיה מסוגל להיות במקום עם הרבה אנשים”, “העולם הוא מקום מסוכן ומפחיד ביותר”, “אני אשתגע” וכו’.